אזהרה Warning: I am able to write to the configuration file: /home/milail/domains/mila-il.com/public_html/includes/configure.php. This is a potential security risk - please set the right user permissions on this file.

משולחנה של בתיה מורבצ'ק

"שמוליק זהר – מורה למוזיקה מעפולה".

כך היכרתי אותו בתקופה שעוד היינו מכורים לחידונים המוסיקאליים בכל רשתות
הרדיו, הקדמנו איש את רעותו חליפות.
היציאה מההיכרות הרדיופונית הייתה בלתי נמנעת, וכך גיליתי את שמוליק שנשוי
לרותי ויש לו שתי בנות ובן ומאז הוא גם סבא.
אז מה בכל זאת מעניין בסיפור הכאילו בנאלי הזה?
שמוליק זהר הוא מוזיקאי, כותב לחנים ומילים, היה בלהקת פיקוד צפון עם לוליק
בודו ועוד כמה מפורסמים ששרו את "בגלל מסמר קטן, ו"השריונים יצאו"
היה בשלישית שדה נחום משם את מכירים את "שלוש צפצפות" ו"בולבול תגיד לי למה"
והשתתף בתשואות ראשונות ניחוחי חציר פסטיבל הזמר ופסטיבל שירי ילדים.
אבל מעל הכל הוא מורה למוזיקה שמנסה לשמר שירים של פעם ולהנגיש את המוזיקה
הקלאסית באמצעים יצירתיים.
אה, מה שלא סיפרתי לכם זה ששמוליק זהר הוא עיוור.
בשביל להכיר את שמוליק, היכנסו לסרטון המצורף, גם אתם תתרגשו.

http://www.youtube.com/watch?v=QEh1bqQbj5Y&feature=plcp

מהי פרמטה?

 פרמטה -  ( (fermata היא באיטלקית תחנה.  לא צ'נטרלה – שהיא תחנה מרכזית, סתם תחנה לאורך הדרך מהכא להתם,
כלומר: שהי שאורכו אינו מוגדר.
האוטובוס העוצר בתחנה מעלה ומוריד נוסעים ולעיתים ממתין כדי לסנכרן בין מועדי היציאה וההגעה לאורך המסלול.
זהו בדיוק תפקידה של הפרמטה.
דמיינו –  עיר אטרוסקית, דרומית מזרחית לפירנצה שבטוסקנה, וקתדרלה גבוהת תקרה במרכזה.
ובתוך הקתדרלה נזיר איטלקי וקהל מאמיניו שרים בדבקות יתרה את המזמורים שעברו כתורה שבעל פה מאב לבן.
לכל אחד קצב משלו, משך משלו טעם משלו והאקוסטיקה מובילה את הקול בפוליפוניה מדהימה אל האב הבן ורוח הקודש.
מישהו היה צריך לעשות סדר בבלגן הזה, וקוראים לו גווידו מארצו d'Arezzo Guido שחי בשנים 995 -  1050.
הוא שם לב שלזמרי הקתדרלה קצת קשה לזכור מזמורים גרגוריאניים אז הוא המציא שיטת שינון, ומשם המשיך
והמציא את שיטת התיווי הנהוגה עד היום. את שמות הצלילים הוא קבע על פי ההברה הראשונה בכל אחת מהשורות
של המזמור ליוהנס הקדוש  Ut queant laxis .
"היד הגווידויאנית" המפורסמת סייעה לו באימון ולימוד תלמידי השירה.
כל מקום על כף היד מסמל תו – המורה מסמן מקום והתלמיד שר את הצליל.
גם את מקום הנוימות שנכתבו מעל האותיות כמו טעמי המקרא החליפו התווים.
אבל, לא כולם זמרים, ולא כולם קוראים תווים והם שרים בקול גדול  כי הם מאמינים ומכירים את המזמור.
בדיוק בשבילם, כדי שכולם יקראו בסופו של דבר את אותו טקסט, ויסיימו בערך באותו קצב,
נולדה הפרמטה.
הזדמנות לאפשר לכולם להגיע לסוף הפראזה, לחכות למאחרים , לשאוף אויר  ולהמשיך.
אז נתראה בפרמטה


חזור לכתבות מגזין

אתר מיל"ה החדש:

http://www.milachoirs.com/

 


ת"ד 418 עשרת 76858 | טלפון: 09-7880032/3 | פקס: 09-7880036 | דוא"ל: mila-il@zahav.net.il

הקמת אתרים - XSites | אחסון אתרים - SPD