אזהרה Warning: I am able to write to the configuration file: /home/milail/domains/mila-il.com/public_html/includes/configure.php. This is a potential security risk - please set the right user permissions on this file.

זרקור על רועי פרידמן, מנצח

למנצח שיר מזמור  -
ריאיון עם המנצח רועי פרידמן

רועי פרידמן בחור צעיר וכשרוני, שכמעט כל עולמו מוסיקה  מאוד איכותית, אבל לא רק...
על עולמו המוסיקלי ועל התחום השני המשלים אותו קראו בריאיון.

ש.   מתי ואיך התחלת להתחבר לעולם המוסיקה?
ת.   אמי ואחותי למדו וניגנו פסנתר. ינקתי מוסיקה בגיל צעיר מאוד, מוסיקה קלסית    
      בעיקר, בערך בגיל 5  לקחו אותי למורה האגדית לפסנתר, חנה שלגי ומאז לא  
      הפסקתי לעסוק במוסיקה. אני זוכר שכבר בגיל 6 ניגנתי מנגינות באצבע אחת.  
      בקונסרבטוריון בגבעתיים למדתי לנגן על קלרינט וגיטרה קלסית. את התיכון עשיתי  
      ב"תלמה ילין"  ואת רסיטל הבגרות  שלי עשיתי על קלרינט. משך כל הילדות
      והנערות ניגנתי בתזמורות נוער ואהבתי זאת מאוד.
ש.  ספר על המשך דרכך המוסיקלית.
ת.   בצבא ניגנתי בתזמורת צ.ה.ל והייתי גם המעבד שלה. עד היום אני מעבד הבית של  
      תזמורת צ.ה.ל וכאשר מגיע זמר אורח אני מעבד להם את העיבודים. עיבדתי לירדנה   
      ארזי, לקובי אפללו, לרמי קלינשטיין, יונתן רזאל. הפרויקט הבא שלי הוא דיויד 
      ברוזה. אני מעבד גם מוסיקה לתזמורות סימפוניות.
ש.  ספר על הדרך בה  אתה מעבד ועל העיבודים שלך.
ת.   כאשר אני מעבד לתזמורת צ.ה.ל המלווה בזמר אני משתדל לעבד בצורה כזו
      שתתחבר למה שהקהל רוצה לשמוע, מה שמתאים. לכתוב עיבוד זה יצירתי, גם כאשר 
      אני מתאים עצמי לסגנון זה או אחר של זמר. עושר הצלילים בתזמורת הוא גדול ולכן
      יש צורך לחשוב איך לעשות את השיר מוכר וברור.
ש.   האם אפשר לעקוב אחר תהליך העיבוד, איך זה בא לך?
ת.    קודם כל אני חייב להגיד שבגיל צעיר יחסית זיקו גרציאני נתן לי לעבד והייתי יושב
       חודש וחושב על רעיונות. היום לאחר עשרים שנה התהליך מהיר יותר. קיבלתי לעבד   
       14 עיבודים לדיוויד ברוזה וגם אם אני מאוד רוצה אין לי את הזמן לשבת
       ולהרהר. ובכל זאת, אני יושב עם השיר, חי אותו לפחות יום אחד, מנגן אותו, שר
       אותו ואז  פתאום כשעובדים, יש רעיון לקטע אינסטרומנטלי כזה או אחר.
ש.   יש יוצרים בארץ או בעולם שהשפיעו או משפיעים עליך?
ת.   גדלתי על מתי כספי, שלמה גרוניך, יוני רכטר, כוורת, דני סנדרסון והדור שלפניהם   
      ארגוב ווילנסקי.
ש.   האם יש היום המשכיות לדור המוסיקאים הגדולים כמו ארגוב ווילנסקי?
ת.    היום זה אחרת, כי הכוכבים של היום הם יוצרים שבדרך כלל כותבים את המנגינה,
       מנגנים וגם שרים וזו איכות מסוג אחר. למשל אחד היוצרים הוא שלומי שבן
       שבמקורו הוא מוסיקאי קלסי או ארקדי דוכין. אורך הרוח של הציבור למוסיקה
       ולשיר הוא שונה מבעבר.
ש.   איך התחלת את דרכך עם הפן הנוסף של עבודתך המוסיקלית – עם חבורות זמר?
ת.    לניצוח על חבורות זמר הגעתי במקרה. למדתי עם אחד מבניו של המנצח והמוסיקאי
       מישה בלכרוביץ' שעבד עם שתי חבורות זמר ובית אבות באזור ירושלים. למישה
       הוצע התפקיד של ניהול היידיש שפיל וכיוון שהכיר את עבודתי הציע לי לנצח על
       החבורות שלו.
        עבדתי עם זמרים ושחקנים, כי אני אוהב לעבוד על מוסיקה שקשורה לתיאטרון.
        מעניינת הדרך בה מתייחסים  לטקסט, כי צריך לזכור שאנו שרים טקסט.
       נושא העבודה עם חבורות זמר נשמע לי מעניין, באתי ועשיתי אתם בליינד דייט  ועד
      היום אני איתם.
ש.   לפני כן לא היה לך ניסיון עבודה עם חברות זמר?
ת.    עבדתי בבנימינה בתיכון ועשיתי כל מה שקשור לשירה וההקשר של טקסט עם
       מוסיקה. העבודה של כמה חודשים על שיר אחד שאורכו חמש דקות הוא תהליך
       משמעותי. הייתי גם קרוב לגילם של בני הנוער בתיכון וזה היה כיף.
       היום אני עובד עם תזמורת צ.ה.ל, להקות צבאיות, עיבודים קוליים לזמרים. בנוסף 
      לשתי חבורות הזמר אני עובד עם שני בתי אבות, שזו עבודה קצת אחרת. אחד מהם
      בכפר גימלאים בשורש, חבר'ה פנסיונרים בני שישים בערך בגיל החבורות שאני 
     עובד איתן וכן אני עובד כחמש שנים בבית אבות "מעון הרופא" של חבר'ה בני שמונים
      ומעלה וזה כיף גדול. שם אני לא עושה עיבודים מורכבים כי אלה חבר'ה שבאים
      לשיר, לחוות את הביחד, חבר'ה הבאים לבלות אחד עם השני, באים להפסקה..
ש.   אילו שירים אתה בוחר לחבורות הזמר שלך?
ת.   אני אקלקטי. עושה דברים שנראים לי הגיוניים לחבורה. שירים שמזמינים עיבוד.
ש.   מהו סדר היום שלך?
ת.    מזה עשרה חודשים סדר היום שלי שונה מפני שיש לי תאומים בני עשרה חודשים 
      והם המחליטים. אני אדם עצמאי ולעיתים יש תקופות של לחץ אימים כמו לפני יום
      הזיכרון שאני מעורב בו ועובד עד שאני נופל מהרגליים ויש תקופות רגועות יותר
      כיוון שהמקהלות בחופשה. אם יש לי הופעה של ליווי תזמורת אני עסוק יותר. סדר
      יום משתנה וממש לא קבוע.
ש.   מרחב  העבודה שלך גדול מאוד. אתה עובד עם תזמורת צ.ה.ל וירדנה ארזי ועם
      קשישים בני תשעים? איך זה מסתדר לך?
ת.    זה מסתדר לי, כי בהשכלתי אני מעבד מוסיקלי אבל אני  עוסק גם כמטפל
       בפסיכותרפיה גופנית.
ש.   את שואלת  כיצד הגעתי לתחום הפסיכותרפיה הגופנית?
ת.    הייתי כמה שנים בארצות הברית, שם למדתי מוסיקה באוניברסיטת ברקלי בבוסטון
       ולאחר מכן עבדתי בלוס אנג'לס. חזרתי לארץ והרגשתי צורך להתנתק מהמוסיקה כי 
       יש משהו במוסיקה,  בה עסקתי מגיל חמש, השואבת את כוחות הנפש והגורמת
       למורכבות אנושית. השילוב של פרנסה ותחביב הוא מורכב והמקצוע הטיפולי הזה
       מדבר על קשר המערכת בין גוף ונפש ומה שקורה בנפש יכול להרגיע את הגוף.
       למדתי פסיכותרפיה גופנית חמש שנים במכללת רידמן ועד היום אני משמש עוזר
       הוראה במכללה. לדעתי מה שמחבר בין הטיפול הפסיכותרפי למוסיקה הוא מושג
       התקשורת.
ש.   איך היית רוצה לסיים את הריאיון? מה היית רוצה להדגיש בו?
ת.   זה הריאיון הראשון שלי וזו חוויה. כשהתקשרת האטומט שלי אמר לי "תעזבי 
       אותי..."...
      אין לי מסר לאומה. יחד עם זאת יש משהו במקצוע שמשאיר אנשים צעירים את
      העובדים וגם את הזמרים. אותי משמחת העובדה שאני מכיר אנשים בגילאים שונים
      ובפרט בגילאים מבוגרים שבאים לחוג ונכנסים ברצינות לעולם של לעמוד על במה, 
      להיכנס לעולם של מוסיקה וזה מצעיר גם אותי. זה הקסם של המוסיקה שלעיתים
      אחרי חזרה כאשר כולם עייפים, יש פתאום תחושה באוויר של "וואו" ואנרגיות
      מיוחדות מורגשות בחדר....


חזור לכתבות מגזין

אתר מיל"ה החדש:

http://www.milachoirs.com/

 


ת"ד 418 עשרת 76858 | טלפון: 09-7880032/3 | פקס: 09-7880036 | דוא"ל: mila-il@zahav.net.il

הקמת אתרים - XSites | אחסון אתרים - SPD