אזהרה Warning: I am able to write to the configuration file: /home/milail/domains/mila-il.com/public_html/includes/configure.php. This is a potential security risk - please set the right user permissions on this file.

דיוקן מנצח - מרדכי אשכנזי

כתב: צביקה ביקל

דמויות מוזיקליות רבות מפוסלות מעץ מקומי מעטרות את קירות הכניסה: נגן חליל , מפתח סול, רקדנים ועוד. טרם שהתיישבנו הובלתי לחצר האחורית, שם במבנה ישן, ששימש רפת בעבר, לצד שולחן עבודה כבד, הוא מפסל בעץ, תחביב שהפך אצלו למקצוע שני.
כשצלצלתי אליו בבקשה לראיינו, השיב: "תבוא למקהלה, תכתוב עליה, לא עלי. אני לא מעניין."
האיש הוא מרדכי אשכנזי, (73) תושב רמות השבים, נשוי לרבקה (המרותקת לכיסא גלגלים) אב לארבעה בנים וסב לעשרה נכדים.
חקלאי ותיק, בעל מטע אבוקדו ופקאן ורזומה עשיר בעבודה עם נוער, הוראת נגינה וניצוח מקהלות, כשגולת הכותרת: ניצוח על מקהלת "פעמי השרון" של הישוב מזה כעשרים שנה.
קולו רועם משהו, "זה בגלל שאינני שומע טוב", יאמר, אך " שמיעתו המוזיקלית אבסולוטית", תאמר עליו רותה קפלושניק מכפר מלל, חברת המקהלה הותיקה.
הוא נולד בסופיה ועלה ארצה עם משפחתו ב-49 . 
סבו היה החזן הראשי בביה"כ בעירו. אמו ויקטוריה הייתה סולנית במקהלת "צדיקוב" המיתולוגית שבבולגריה והוזמנה לשיר בפני המלך.
משפחתו חוותה את מאורעות מלחה"ע ה-2  כשהאב בוקו (יצחק), סוחר נודד במקצועו נשלח למחנות עבודה בכפייה, וכל היתר היו מיועדים להישלח למחנות השמדה.
בהגיעם לארץ נשלח לחברת הילדים בקיבוץ דן, ולימים גם מצא שם את בחירת ליבו ונישא לה.
עוד בנעוריו למד שירה וסולפג'  ובקיבוץ ניגן בחלילית טנור.
כבר בגיל 14 ארגן מקהלת ילדים ונשלח לחיפה להשתלם בקורסי מוזיקה.
אחרי הצבא ניצח על מקהלות מבוגרים ונוער בקיבוצו.
בתחילת שנות השישים עברו להתגורר ברמות השבים, כחקלאים לכל דבר.
במהלך השנים עבד לפרנסתו כמדריך ומורה במוסד "הוד" לנוער עזוב ברמתיים, תחת ניהולו המסור של משה שקדי.
בד בבד ובעידודו של שקדי, הלך ללמוד בסמינר למורים למוזיקה, תחת שרביטו של פרופ' הרצל שמואל, שקיבלו עם מלגה חרף היותו בוגר 11 שנות לימוד בלבד.
"בסמינר חגגתי, זה היה הדבר היפה ביותר שקרה לי עד אז בחיי".
כשסיים, עבד בהוראת מוזיקה במשך כ-20 שנה, ומשם עבר להדרכת מורים ולתפקיד עוזר למפקח הארצי.
מאוחר יותר החליף את רות דגן (קוטון) בניצוח על מקהלת "פעמי השרון".
"קבלתי אנשים בגיל ממוצע 50, ויש לי כבר היום גם בני 90 פלוס, אחדים מסתייעים בהליכון ובכסא גלגלים , אבל לא מחסירים חזרות".


"תנועה שווה חיים" ,הוא מכריז, בהפעילו את המשתתפים בחזרה בתרגילי גוף, לצד פיתוח קול.
"הוא סוחף, הוא בעל הומור ומצחיק אותנו ועושה מאמצים בלתי נילאים כדי לקדמנו בשירה", אומרת לשבחו רחל מרגלית מוותיקות המקהלה.
"הוא מנצח נהדר ובעל שליטה מוחלטת בחומר, יש לו דרישות מאיתנו אך אין לי מילה ספקנית לגביו, אנחנו אוהבים אותו ובעיקר אוהבים ונהנים לשיר איתו",אומר בלהט דב קידרון (80) תושב ירקונה, השר במקהלות מנעוריו.
"התאהבתי באנשים כאן, זה יותר חשוב לי מהכל, אני לא חשוב פה, האנשים זה העיקר", יאמר אשכנזי בצניעות האופיינית לו ובהקטנת ערך עצמו.
"אם אני לא מוציא מהאנשים חיוך, לא עשיתי עבודה".
בשלהי יולי עם סיום שנה ברוכת פעילות, אירח עם מקהלתו את חתן פרס ישראל לזמר העברי נחום היימן(נחצ'ה), עם הזמרת הוותיקה הדסה סיגלוב, בערב שירה מיוחד להנאת תושבי המקום והסביבה.
מהו הזמר העברי עבורך? "זה הבית שלי. יש בזמר העברי חומרים שהם קלאסיקה לא פחות ממוצארט, ואני משלב כאן מוזיקה ישראלית קלאסית לצד שירי עמים בשפת המקור".
מהם תוכניותיך לעתיד?" אין לי, אני מרוצה מהמצב וממה שעשיתי עד היום למרות הקשיים בבית (מחלת אשתו)."
מה אתה יכול לומר על הדור הצעיר בימינו? "הייתי רוצה שיהיה לנו דור שלא מזייף, תרתי משמע".


חזור לכתבות מגזין

אתר מיל"ה החדש:

http://www.milachoirs.com/

 


ת"ד 418 עשרת 76858 | טלפון: 09-7880032/3 | פקס: 09-7880036 | דוא"ל: mila-il@zahav.net.il

הקמת אתרים - XSites | אחסון אתרים - SPD